|
"גן במתנה" - סיפורו של גן מאיר - אותו אמור היה לקבל מעיריית ת"א, מאיר דיזנגוף ליום הולדתו ה-70
תמונות נדירות של מאיר דיזנגוף בצעירותו: מארכיון אילן שחורי
153 שנה, יימלאו השבוע (יום שלישי) ב-25 בפברואר, להולדתו של מאיר דיזנגוף (1861), ראש העירייה המיתולוגי של תל אביב. על פי התאריך העברי, דיזנגוף נולד ב"שושן פורים" - ט"ו באדר, אך בשל השנה המעוברת, הבדלי התאריכים הפעם, הם כחודש ימים.
75 שנה חי דיזנגוף ,(נפטר ב-23 בספטמבר 1936) וכשמלאו לו 70 שנה ( ב-1931), יצאה תל אביב מעורה כדי לחגוג את יום ההולדת לראש העיר האהוב. וועדת חגיגות מיוחדת הוקמה לכבודו, ימי חג הוכרזו בתל אביב ועל מרפסת בית העירייה ברחוב ביאליק הוצבה הכרזה "יחי ראש העיר מר מאיר דיזנגוף". לא מעט שברו פרנסי תל אביב את ראשם איזו מתנה יעניקו לראש העיר המסור שלהם עד שלבסוף בחרו לתת לו גן במתנה, אך הם לא שיערו לאיזה פרסה הם עתידים להיכנס עם ההחלטה שבסופה הביאה להקמתו של גן מאיר, אך חמש שנים לאחר פטירתו.
מאיר דיזנגוף נולד בכפר יקימוביצ'י שבמחוז אורחיי, בבסרבייה, אז באימפריה הרוסית, כיום חלק מרפובליקת מולדובה. אביו היה מנהל אחוזה. עד גיל 15 למד בחדר, ואז עברה משפחתו לעיר קישינב, שם למד בבית ספר כללי. ב1882 התנדב דיזנגוף לצבא הרוסי, ושירת כעורך עיתון צבאי בז'יטומיר. לאחר שסיים את שירותו הצבאי עבר לאודסה, והיה פעיל במחתרת "נרודניה ווליה" (רצון העם ברוסית). בעקבות פעילותו המחתרתית נאסר דיזנגוף ב-1885, וישב במשך 8 חודשים בבית הסוהר. לאחר שחרורו ובעקבות חומרים ציוניים שנחשף אליהם בזמן כלאו, הצטרף דיזנגוף לאגודת "חובבי ציון", ושם הכיר את פינסקר, אחד העם.
בקישינב הקים את סניף חובבי ציון ואף נבחר כציר לוועידתם שהתקיימה ב-1887. ב 1888 שנה מאוחר יותר, יצא דיזנגוף ללימודים בפאריס ושם בסורבון למד הנדסה כימית והשתלם בייצור זכוכית באוניברסיטה של ליון. במהלך לימודיו הכיר את הברון רוטשילד, היכרות שהובילה אותו ב-1892 לא"י, לניהול מפעלו של הברון לייצור זכוכית בטנטורה. לאחר כישלונו של המפעל, שב דיזנגוף לאודיסה ועסק בפעילות ציונית עד 1904 שעה שעלה שנית לארץ ישראל וזמן קצר לאחר מכן החל להשתלב ביוזמת "אחוזת בית" שהוביל עקיבא אריה וויס, אותו בסופו של דבר הדיח ושינה את ההיסטוריה.
לאחר 20 שנה בהם עמד בראש וועד תל-אביב והוא השליט הבלתי מעורער של העיר, מחליטה העירייה שהוא עומד בראשה, על המתנה המיוחדת להעניק לראש העיר המסור שלה. ב 1931 החליטה מועצת עיריית תל אביב, להעניק "גן במתנה" בשטח מצטבר של 32 דונם, למאיר דיזנגוף, ראש העירייה במלאת לו 70 שנה. כיאה לאותה תקופה, פרסמה מועצת עיריית תל אביב תחרות נושאת פרסים, בין אדריכלים שונים. 30 לירות ארץ ישראליות הובטחו לזוכה במקום הראשון, 15 לירות למקום השני, ועשר לירות לתוכנית שתבחר במקום השלישי. בראש ועדת השופטים עמד אליהו קראוזה מנהל מקווה ישראל באותם ימים.
לסרטון קצר על החגיגות הגדולות בתל אביב הקטנה במלאת למאיר דיזנגוף 70 שנה אנא לחצו כאן
בראשית 1933 נמסר כי בתחרות החשובה והמכובדת זכה הצייר אהרון הלוי. לתוכניתו הוא קרה: "הדר העיר גינה". ועל פי התוכנית הזוכה הציע "גן עשיר בעצי אורן שיטהרו את האוויר ויבריאוהו, עצי תומר כזקיפים על המשמר, רחבה לפסלים, אגם מים, פינות מרגוע". אולם, למרבה ההפתעה, חתן השמחה מאיר דיזנגוף לא אהב כל כך את התוכנית שזכתה. הוא הרבה להתווכח עם הצייר, דרש שינויים, ובשל סיבות נוספות, התוכנית בסופו של דבר לא יצאה אל הפועל. המקום הפך לביצה ובעיתון "הארץ" כתבו, שדיזנגוף ביקש לקבל גן מאיר וקיבל את "ביצת מאיר".
התכניות המקוריות לתכנון גן מאיר
זה כבר היה יותר מידי עבור דיזנגוף הגאה. לאחר הכתבה ב"הארץ"' דיזנגוף שולח גם מכתב לעירייה שהוא עצמו עמד בראשה והודיע כי הוא מוותר על הגן. גם מכתב מתרפס של סגנו ישראל רוקח לא עזר וגם המשורר חיים ביאליק שגויס לשכנע את דיזנגוף וכתב מאמר בשם "מה לעשות לשכלולה של תל אביב", שהופיע ב"ידיעות עיריית ת"א, ושם טען שיש להקים בתל אביב גן ירוק ונאה כמו באודיסה לא עזר. הוויכוחים נמשכו ובסופו של דבר דיזנגוף נפטר בספטמבר 1936 והגן לא הוקם.
בית העירייה ברחוב ביאליק מקושט ב"יחי מאיר דיזנגוף" למלאת לו 70
רק במהלך 1941 התפנה יורשו של דיזנגוף ראש העירייה דאז ישראל רוקח להקדיש מזמנו ולהביא להקמתו ופתיחתו של גן מאיר. רוקח הטיל על הגנן הראשי של עיריית תל אביב, אביגדור משל לתכנן את הגן יחד עם מהנדס העירייה באותם ימים יעקב בן סירא (שיפמן). אביגדור משל, שהיה הגנן הראשי הראשון של עיריית תל אביב נפטר במהלך ההכנות ואת מקומו תפס סגנו, אברהם קרוואן ( אביו של האמן דני קרוואן. התוכנית החדשה, בה היו מעורבים גם פקידי ממשלת המנדאט כללה כבר את פינת ההנצחה, לאחר שממשלת המנדאט הבטיחה גם לסייע במימון כספים להקמתה של ריאה ירוקה זו במרכז העיר.
תור ארוך לבאים לחניכת גן מאיר. תל אביב 1944.
בשושן פורים, 10 במרס 1944, צויין בת"א יום הולדתו ה-83 של מאיר דיזנגוף וזו הייתה הזדמנות טובה לחנוך את הגן שניתן לראש העירייה במתנה תשע שנים מוקדם יותר. את הטקס פתח ראש העירייה, ישראל רוקח, ותזמורת המשמר האזרחי ניגנה את ההמנונות העברי והאנגלי. הצמחייה בגן מאיר עם פתיחתו כללה 800 עצי מחט כגון עצי ברוש, אורן וקזוארינות, 200 עצי תאנה, זיתים, חרובים ודקלים, כ- 1,000 שיחים בני מינים שונים ואלפי שתילים אחרים.
70 שנה קיים "גן מאיר" והוא ידע לאורך שנותיו הרבות עליות ומורדות. שמחות וטרגדיות. ממחשבות על הריסתו והקמת חניון תת קרקעי מתחתיו ועד חידושו ושיקומו. מחגיגות ט"ו בשבט ומסיבות שתילים של ילדי הגן וביכורים של תלמידי בתי הספר היסודיים, עד טרגדיות נוראיות ובעיקר סיפור אונס ורצח מזעזע.
אך עוד קודם לכן, הפך גן מאיר למוקד איזור הבילויים של ילדי תל אביב וגם אתר התבודדות לילי של זוגות אוהבים. בסופי השבוע הרבו תושבי העיר להגיע לגן, עת הוצבה במקום תזמורת ריקודים ססגונית. ביום כ"ט בנובמבר, יום הכרזת המדינה על ידי העצרת הכללית של האו"ם היה גן מאיר מוקד של חגיגות, ואלפים מתושבי העיר שחגגו קודם לכן ברחבה מול קולנוע מוגרבי הגיעו לגן להמשך החגיגות עד האור הראשון של הבוקר.
אולם החגיגות בגן נפסקו באחת מיד לאחר הקמת המדינה. בלילה שבין ה21 ל-22 באוגוסט 1949, באחת לפנות בוקר, בילו על אחד הספסלים בגן, זוג אוהבים. שני צעירים, דניאל פקטורי ונעמי שטיין. השניים היו אחים למחצה, בני אותו אב, שהתוודעו אחד לשני רק שלושה שבועות קודם לכן, וזו הייתה פגישתם הראשונה. לזוג האוהבים המתחבקים ניגש לפתע סוטה מין שנהג להסתובב בגן בשם דוד יעקובוביץ'. מדובר היה באיש מוזר, יווני נוצרי מקפריסין, שהגיע לארץ ישראל במסגרת הצבא הבריטי, הציג עצמו כיהודי, אימץ בהתאם את שמו היהודי ונשא לאשה צעירה יהודיה. עד מהרה הפך לסוטה מין שנהג לתקוף זוגות המתבודדים בגן, להניס את הגבר במכות מקל ולבצע מעשה אונס באשה.
יעקובוביץ הכה בחוזקה במקל בראשם של בני הזוג, פגע אנושות בגבר (שנפטר לאחר יום) ואנס את הבחורה תוך כדי מאבק עימה. דוד יעקובוביץ' הועמד למשפט רצח וב-23 בנובמבר 1950 מצא בית המשפט המחוזי את יעקובוביץ אשם ברצח דניאל פקטורי, למרות שהאמין לדבריו כי לא התכוון להרוג את דניאל פקטורי אלא רק לסלקו לבל יפריע למעשה האונס, וגזר עליו עונש מוות. אולם העונש לא בוצע.
יעקובוביץ' ערער לבית המשפט העליון וביוני 1952 שונה גזר דינו להריגה והוטלו עליו 15 שנות מאסר. לאחר עשר שנים ב אוגוסט 1959 שוחרר יעקובוביץ' מכלאו, אך שנה לאחר מכן נעצר ונכלא שוב על פריצה לבית. יעקובוביץ' ישב עוד מספר שנים בכלא ולאחר מכן עזב את הארץ. מהלך משפט הרצח זכה לכותרות ענק בעיתונות של ראשית המדינה. מדובר היה באחד ממעשי הרצח האכזריים הראשונים. במהלך המשפט שעורר התעניינות ציבורית גדולה, הסתבר כי שני הצעירים הנאהבים היו אח ואחות חורגים (לאותו אב). עיתון "העולם הזה" שהחל לצאת באותה תקופה הרבה לפרסם את פרטי המשפט בפרשה סנסציונית גדולה, שקיבלה הבלטה בעמודים הראשונים והאחוריים של העיתון.
מאיר דיזנגוף בשנות העשרה
הפרשה שזעזעה את תושבי ישראל ובראש ובראשונה את תושבי תל אביב הביאה לנטישה המונית של גן מאיר. אף אמא לא הרשתה לילדיה לבלות בגן. בשעות חשיכה נסגר הגן לגמרי. אט אט החלו להתרכז בו במשך השנים טיפוסים שליליים, כמו מכורים לסמים, זונות, עברייני מין ועוד. גן מאיר גם הוזנח מבחינת הטיפול שבו וניראה היה כי ימי הפאר של המקום הלכו וחלפו.
מאיר דיזנגוף ב-1936 מספר חודשים לפני פטירתו
רק בראשית שנות ה-80, כשלושים שנה אחר הרצח המזעזע, זכה גן מאיר לתקומה מחודשת לאחר שראש עיריית ת"א באותם ימים שלמה להט, לקח את שיקום גן מאיר כפרויקט אישי שלו, ממנו אנו נהנים בבטחה עד היום ולא כולם זוכרים כי הכל החל במתנה ליום הולדת למאיר דיזנגוף ליום הולדתו ה-70.
|
