 |
|
|
|
|
ניוז לטר מספר 31 - 20 בספטמבר 2012 - אילו מצבות אלמוניות מסתתרות בבית הקברות כינרת? |
| יום חמישי 20 בספטמבר 2012 - ד תשרי תשע"ג ניוזלטר מס' 31 |
| ושבו בנים: ראשית שיקומה של תל אביב לאחר הגירוש במלחמת העולם הראשונה. השבוע לפני 94 שנה / אילן שחורי |
|
|
ביום ראשון הקרוב, ה-23 בספטמבר, לפני 94 שנה, כבשו הבריטים את חיפה וסיימו כמעט לחלוטין את כיבוש ארץ ישראל מידי העות'מניים במלחמת העולם הראשונה. ששה ימים לאחר מכן, בערב שמחת תורה 1918 ( תרע"ט), חזר לתל אביב מאיר דיזנגוף שסימל עם שובו, את קיצה של תקופת הגלות של תושבי ת"א ויפו במהלך המלחמה.
אחד האירועים הטראומטיים שידעו תושבי תל אביב, היה גירושם בפקודת ג'מאל פאשה במלחמת העולם הראשונה. ב-28 במרס 1917, שבועיים לפני חג הפסח. הוזמנו כמה מחברי ועדת שכונת תל-אביב לפחה מוניר שישב בבניין הסרייה ביפו, וזה מסר להם בכתב את פקודת הגירוש.
גלותם נמשכה כשמונה חודשים, שבמהלכם קיפחו רבים את חייהם. עשרות הקברים בבתי הקברות בפתח תקוה ובצפון הארץ, ובהם בכנרת, ביבניאל ועוד, מהם ללא שמות, משמשים עדות אילמת לאירוע זה.
בשבת, 17 לנובמבר 1917, כבשו הבריטים את תל-אביב. יומיים אחר כך, כבר נראו ברחובותיה ראשוני החוזרים.
|
 |
.jpg) |
|
משנכנסו הפרשים האוסטרלים הראשונים לתל־אביב, הם פגשו אחדים מקבוצת השומרים, שנותרו בה בתקופת הגירוש, כדי לשמור על הבתים. העיר שנתגלתה לעיניהם הייתה כמעט אותה זו שעזבוה. באירועי המלחמה לא נהרס אפילו בית אחד, והכל נותר כשהיה. ההזנחה, לעומת זאת, הייתה רבה. פרחים
נבלו, גינות נהרסו, וערמות הלכלוך והזוהמה שררו בכל.
זמן קצר לאחר בואם של השבים, החלו החיים לשוב למסלולם. השבים הזדרזו לפתוח את מקומות המסתור, הבורות, המחבואים והמרתפים, שם הוסתרו חפצים רבים של התושבים בעת הגירוש. אחרים מיהרו להשקות את הגינות ולנקות את הלכלוך שהצטבר ברחובות. יש שסיידו את שערי הגן בשדרות רוטשילד, והחזירו
את הכתובת העברית, שהורחקה על־ידי התורכים, והזמינו שלטים חדשים. במהלך פעולות השיקום הראשונות התברר, כי אבד מנוע הדיזל הקטן בן ארבעה כוחות סוס, שהפעיל את משאבת המים העירונית, שהוסתר באחד הבורות סמוך למגדל המים וכוסה בחול.
השיבה לת"א התנהלה בעצלתיים. בשבועות הראשונים הגיעו לתל־אביב וליפו רק 500 איש מתוך הסך הכולל של 9,000 העוזבים.
|
 |
 |
|
הצבא הבריטי ניסה להשיב את הסדר על כנו. חלק מהפרשים האוסטרלים, שכבשו את העיר, הוחלפו בחיילים מסקוטלנד. הצבא התבסס בעיר, השתלט על חלק מהדירות, ובגימנסיה 'הרצליה' נפתח בית־חולים צבאי. תושבי תל־אביב קיבלו בברכה את החיילים, שפקדו את החנויות ובעיקר אלו של המשקה והיין.
אט אט גבר זרם השבים לתל־אביב. כשבוע מאז החלו ראשוני החוזרים להגיע, הגיעו פרנסי העיר למושל האזרחי הקולונל פארקר, לקדם את פניו ולהעמידו על צורכי השבים. הפגישה הנחילה אכזבה רבה, בעיקר לנוכח יחסי הידידות שהתפתחו בין תושבי תל־אביב לגנרל היל. מעיד על כך מרדכי בן הילל הכהן,
שכתב ביומנו שהשיחה התנהלה באווירה מתוחה ובצורה של חקירת שתי וערב:
הרשמים שקיבלתי אני מן הראיון הזה, שאם באמת האדון פארקר הזה יהיה המושל האזרחי בה הידיעה שלנו, אזי תהיה לנו מלחמה קשה עימו. הוא אמר לנו, שיודע הוא ערבית, ואולי בגלל זאת בחרה הממשלה האנגלית בו לשלחו להיות מושל בארץ, והוא יטה אהבה לערבים, ואלינו ואל שאיפתנו יראה התנגדות.
עם הגנרל היל התפתחו, לעומת זאת, יחסי ידידות הדוקים. הלה, שעבר להתגורר בבית לבונטין בשכונה, הרבה לבקר בבתיהם של חברי הוועד, שאף הזמינו אותו להתארח אצלם. בארכיון ההיסטורי של עיריית תל־אביב שמור זיכרון דברים שערך בצלאל יפה באחד הביקורים אצל גנרל היל, שבו הודיע לראשי השכונה על רצונו להקים מצבת זיכרון לחייליו.
|
.jpg) |
 |
|
ב־1 בינואר 1918 הזמין היל את ראשי ה'ועד העברי בתל־אביב' ואת בני משפחותיהם לקונצרט מיוחד שערך הצבא לכבוד ראש השנה האזרחית. למחרת, ב־2 בינואר, גמלו ראשי הוועד לאנגלים, והזמינו את ראשי הצבא הבריטי ל'נשף של זימרה'.
עוד חודש קודם לכן ערך היל קונצרט והזמין אחדים מראשי היישוב בתל־אביב. היה זה שלושה ימים לאחר שמטוסים גרמנים הפציצו את תל־אביב מהאוויר. כתוצאה מההפצצה היו הרוגים ופצועים מקרב היישוב העברי ביפו ובתל־אביב, והחיילים הבריטים עשו ככל יכולתם להושיט עזרה. הם ערכו אירועי תרבות ומוסיקה בקולנוע 'עדן' ובגימנסיה 'הרצליה', אליהם הוזמנו ראשי העיר, ולעתים ניגן לפניהם משה הופנקו, המורה הראשון לכינור בתל־אביב, שניהל לפני המלחמה את הקונסרבטוריון 'שולמית'. בין הופנקו לגנרל היל התפתחו יחסי ידידות מיוחדים, ולא מעט בהשפעתו של הופנקו החליט הגנרל היל להוסיף כתובת בעברית לשלושת עמודי המצבה, שהקים בעקבות חציית הירקון.
בסוף דצמבר 1917 כבשו האנגלים שנית את פתח־תקווה. זרם השבים לתל אביב התחדש, והם נתקבלו בעיר בשמחה ובחגיגיות יתר.
|
 |
 |
|
הגל האחרון של החוזרים שב לתל־אביב רק בראשית תרע"ט/1919, עם כיבוש צפון הארץ בידי הבריטים. ובין החוזרים בגל זה היה יו"ר הוועד, מאיר דיזנגוף, שישב עד אז בחיפה, שם פעל כראש 'ועד ההגירה'.
השבים נדהמו למראה הנזקים הגדולים שהותירו אחריהם חיילי צבא הכיבוש, חרף פעולות המנע של הוועד בשיתוף עם הבריטים. הוועד, שדיזנגוף חזר לעמוד בראשו, פרסם מודעות שהודבקו על הבתים בתל־אביב. הוועד חידש את פעילותו מיד עם שיבת הגולים הראשונים, ולעתים נועדו חבריו אפילו פעמיים ביום. מתוך עיון בפרוטוקולים, בדיונים ובהחלטות, ניתן ללמוד רבות על תהליך השיקום וההתאוששות.
להלן, דוגמת תמצית של כמה מהישיבות וההחלטות של 'ועד תל־אביב'
שלאחר הגירוש, שבהן בא לידי ביטוי התאוששות השכונה והחזרת החיים למסלולם. מן המקור:
פרוטוקול מיום ה-20.11.1917
יום ראשון לשיבת הגלות. בישיבה זו נתקבלו ההחלטות הבאות: כל השכנים שבים
לדירותיהם הקודמות. בתי האוכל אינם נפתחים בתל-אביב מבלי רישיון הוועד, והתנאי שרשימת המקחים על כל מיני האכילה והשתייה תהא מאושרת קודם ע״י הוועד.
26.11.1917
להזמין את אדון אליעזר יפה בתור מזכיר לתל-אביב ולוועד העדה. לחלק מתנות
לפצועים ואם תהיה אפשרות לסדר להם נשף. לפתוח בית מרקחת על חשבון הוועד. אסור לפתוח בתי משקה ויין.
6.12.1917
מכת הרכוש: בזמן האחרון התרבו הגניבות ובעיקר פתיחת הבתים על ידי החיילים
והחרבת הרכוש על ידיהם. פעמים אחדות התלוננו לפני הממשלה, אולם כלום לא עזר. השומרים של תל־אביב אינם יכולים להועיל בעניין זה, כי אסור להם לגשת אל חייל.
8.12.1917
הגניבות ופתיחת הבתים נמשכות בלי הפסק. הוחלט בנידון זה לפנות עוד פעם
לממשלה, ולבקש למנות את השומר שלנו פינסקר בתור פוליס, שתהיה לו הרשות לעצור בעד הגניבות.
3.2.1918
ברלין מודיע כי החבר ט. הלשין לפני הבוליש (המשטרה) על הוועד בתור
ממשלה יהודית, וקובלנא זו הוגשה לשעריה, ומעיר שהוא מחזיק בביתו אשה גרמנית ונמצא אתה ביחסים קרובים בגלוי, וכן יש לחשוד הרבה גם בענייני מרגלות, באשר הוא נוטה בגלוי אהדה גדולה אל הגרמנים. דעתו של ברלין שנחוץ להוציאו מקרב השכונה. איזמוז׳יק מעיר שצריך לנהוג עמו ברחמנות, מאחר ועשה דבר זה מתוך טפשות ועצבנות. לאחר ויכוח והצבעה התברר כי הדעות חלוקות שווה בשווה, ועל כן הוחלט לקבל את הצעת היו״ר לענשו בקנס של לירה אחת, להחתימו על התחייבות שיהיה תמיד נכנע לדרישות הוועד, ולקבוע כי חוזה הדירה שלו יחודש מדי חודש.
13.3.1918
הוחלט להגיש להגנרל היל, אלבום מתל־אביב ולהזמין את האלבום אצל מר סוסקין וקופסא להאלבום אצל 'בצלאל'. מקציבים למטרה זו 150 פרנק.
30.4.1918
מר אליהו ברלין נבחר כיו״ר הוועד, מר יעקובסון כסגנו ומר לב כגזבר. מוצע
בוועד להשתדל לסדר בתל־אביב בית מרקחת ציבורי שחסרונו מורגש מאוד, למרות שאי אפשר למצוא רוקח מדופלם.
6.8.1918
הוחלט לבקש את ליפבסקי שידבר עם הרופא של הצבא וישתדל כי נוכל להשיג סוס בשביל הוצאת הזבל. הוחלט להודיע במודעה, כי משעה 10 בלילה עד ל־8 בבוקר אסור לנגן על כל מיני כלי ניגון. במקרה יוצא מן הכלל, צריך להודיע לוועד לקבל רשות.
15.10.1918
הישיבה הראשונה עם שובו של דיזנגוף. ברלין הפותח את הישיבה מברך על שובו של דיזנגוף ומודיע לו כי האסיפה הכללית בהעדרו בחרה ועד זמני בלבד, ואת דיזנגוף כיו״ר לתמיד. מתפתח וויכוח באשר להופעה בפני המושל החדש, והוחלט מעתה להתייצב בפני גורמי השלטון באורח עצמאי ולא בשיתוף עם ועד העיר יפו.
19.11.1918
דיזנגוף מוסר שביום ו׳ הבא יבקר הגנרל אלנבי את תל־אביב באופן רישמי, ולכן
צריכים להכין עבורו פגישה נהדרה, כמו שנאה למצביא הגדול. הוא מציע לקרוא את הרחוב הגדול בחברה חדשה בשם רחוב אלנבי. הוחלט לקרוא ביום ה׳ הבא אסיפה כללית של תושבי תל־אביב, ולהציע להסכים להצעת הוועד לקרוא בחברה חדשה רחוב ע״ש אלנבי. מוחלט למסור לבצלאל יפה שיבוא בדברים עם זאב ז׳בוטינסקי, שיכתוב את ההיסטוריה של המצבה שהעמיד הגנרל היל, וביום 20.12.1918 כשתמלא שנה שהעמידו את המצבה, ילכו הילדים לבקר המצבה שהעמיד היל ובט״ו בשבט ינטעו שם עצים. מוחלט להזמין את כל ההסתדרויות להשתתף בחגיגה עם אלנבי, להדפיס מודעות, ולסדר כוס תה רישמי אחרי
הפגישה בבית הקומיסיה הציונית.
1.12.1918
הוועד מחליט להעניק רשות לחבר שמיבלסקי לסדר סניף של פוסתה בתל־אביב והוועד ממליץ עליו בפני הממשלה לעניין זה, שהוא איש ישר ואפשר לסמוך עליו. דיזנגוף מודיע שהוא נוסע למצרים וממלא מקומו יהיה אליהו ברלין. מחליטים לכתוב לכל אלה שלא שלמו את הוצאות השכונה, שאם לא ישלמו עד ר״ח טבת יסגרו להם את המים.
11.2.1919
מחליטים לקנות סוס עבור העגלה לפינוי הזבל לאחר שהממשלה הפסיקה זאת ואין סומכים על הבלדיה של יפו. לאור זאת למכור את החמור שקנו.
|
 |
 |
|
מובאות אלו של ההחלטות בחודשים הראשונים לאחר תום הגירוש, ניתן להבחין בבירור בהתמודדות עם שאלות כבדות משקל, כמו שאלת יוקר החיים, ובראשו ההעלאה הגדולה במחיר השכרת החדרים מצד בעלי הבתים כלפי השכנים.
תופעה זו בלטה מאוד גם בשנים הבאות.
בתל־אביב שלאחר תום הגירוש הרבו בחגיגות, בנשפים ובמסיבות, כדי לאפיין את החזרה לחיים הרגילים. בתקופה זו בלטו שלושה אירועים מיוחדים: חגיגת שובם של ספרי התורה לתל־אביב, חזרתו של מאיר דיזנגוף לשכונה ולראשות הוועד, וביקורו של הגנרל אלנבי בתל־אביב, במעמד שציין רשמית את סיום המלחמה.
אך החגיגה הגדולה ביותר, שידעה תל־אביב, אולי מאז הקמתה, הייתה שיבת ספרי התורה מפתח־תקוה, לשם גלו בעת הגירוש הגדול למשך יותר משנה. החגיגה תוכננה להתקיים בד' בסיוון, ערב חג השבועות (15 במאי 1918).
ארבעה חודשים לאחר־מכן שבה תל־אביב וחגגה, הפעם את שיבתו של מאיר דיזנגוף. שישה ימים לאחר שהבריטים כבשו את חיפה (23.9.1918). הוא הגיע
לתל־אביב, בערב שמחת־תורה תרע"ט/1919, והוכנה לו קבלת פנים מפוארת.
כך התאוששה שכונת תל אביב מאחד האירועים הטראומתיים בתולדותיה. כן נוצר הקשר המיוחד בין ועד תל אביב בראשות מאיר דיזנגוף לראשי השלטון הבריטי, שהשפיע רבות על התפתחותה של תל אביב ומעמדה בתקופת המנדט.
|
 |
|
הסברי תמונות:
תמונה 1 העליונה: תותחים בריטיים בחוף יפו, מיד לאחר הכיבוש הבריטי של יפו ותל אביב
תמונה 2: קבריהם של אלמונים ממגורשי תל-אביב, בבית הקברות כינרת ליד טבריה (צילום: אילן שחורי)
תמונה 3: גל עד לזכר מותם וקבורתם ללא שם של מגורשי תל אביב בבית הקברות כינרת. (צילום: אילן שחורי)
תמונה 4: מודעה עירונית בכתב ידו של דיזנגוף לאחר ראשית השיבה לתל אביב
תמונה 5: קבוצה מתושבי תל אביב, בכפר סבא במהלך הגירוש (משפחתו של הקבלן שמואל וילסון בונה פאסג' פינסק שנודע בשם הקבלן האמריקאי)
תמונה 6: מאיר דיזנגוף (באמצע) ושני מנהלי הגימנסיה הרצליה ד"ר מוסינזון וד"ר בוגרשוב, במהלך תקופת הגירוש, שעה שראשי הציבור נאלצו להת'עמן.
תמונה 7: הטקס המרשים של חזרת ספרי התורה לתל אביב עם תום הגירוש
תמונה 8: הגנרל אלנבי, בליווית דיזנגוף מגיע בפעם הראשונה לתל אביב
תמונה 9: שער הכבוד שהוכן בשדרות רוטשילד למשחרר ארץ ישראל מעול התורכים
תמונה 10: מודעת עיריית ת"א לאנגלים, לשמור על הסדר בשכונה ולא להעלים דבר מהבתים
תמונה 11: טקס הכרזת רחוב הים בשכונת גאולה כרחוב אלנבי, במעמד האורח האנגלי המכובד
תמונה 12: מכתבו של בצלאל יפה בנוגע לעמודי הזיכרון לצליחת הירקון
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
בהמשך הניוזלטר ניתן להנות גם ממידע רב בתחומי תולדות ארץ ישראל, כנסים חדשים, ספרים, סיורים ועוד
במהלך השבת אני מתכנן מספר סיורים כמו בנווה צדק והמושבה האמריקאית טמפלרית ביפו יש להירשם מראש באתר . לעמוד ההרשמה לכל הסיורים, ניתן ללחוץ על הלינק הזה: http://www.mytelaviv.co.il/tours_all.asp
|
| קטע קצר מ"ערב טוב ישראל" עם אילן שחורי ובו המלצות למסלולי סיור לתקופת החגים |
[[שם פרטי]], לפני ימים אחדים, השתתפתי בתכנית בערוץ הראשון בטלוויזיה "ערב טוב ישראל" ובו הבאתי צילומים שלי מצפון הארץ ומספר המלצות למסלולי סיורים בתקופת החגים.
לצפייה בשידור עליכם ללחוץ על הלינק הזה |
| הכנס הבינלאומי ה-15 בנושא: תולדות המים ומפעלי המים בעת העתיקה בא"י ייערך באוקטובר בנווה אילן |
לכבוד הכנס הבינלאומי ה-15 בנושא: תולדות המים ומפעלי המים בעת העתיקה בארץ ישראל ( water in antiquity) יערך ב-14-20 באוקטובר 2012, במלון נווה אילן ליד ירושלים.
את הכנס שייערך באנגלית וגרמנית וישתתפו בו חוקרים רבים מחו"ל, מארגן ד"ר צביקה צוק מרשות הטבע והגנים, אחד המומחים בארץ בנושא מפעלי מיים קדומים.
בכנס ישולבו הרצאות וסיורים.
פרטים מלאים על הכנס בלינק הזה:
|
| סקירון - חדש על המדף: סקירה ראשונית של ספרים ומחקרים בנושא תולדות ארץ ישראל וידיעת הארץ |
|
|
|
| חמש דקות מהצימר / אמנון גופר |
|
|
הוצאת "עם עובד" והסופר ומורה הדרך אמנון גופר חברו יחדיו ובימים אלה הוציאו לאור ספרון אלבומי חביב בשם "חמש דקות מהצימר", חופשה אחת ו-80 טיולים בלתי נשכחים באזור הצפון. עיתוי מושלם לימים של תחילת סוף העונה החמה, בואכה חגי תשרי והקרירות הצפונית הנעימה. שמו של הספר מרמז על הכלול בו.
ב-192 עמודים, עם צילומים יפים מעשה ידיה של הצלמת עדי אלדר, מביא אמנון גופר את הקורא אל 80 הצעות למסלולי טיולים הסמוכים לצימרים ובתי הארחה בצפון. טיולי, שלי עדות מחברו קצרים ונטולי מאמץ "כאן ממש קרוב על יד הכביש, בקצה חורשה או במורד הוואדי. לא יותר מחמש דקות נסיעה ועוד קטע הליכה וכבר נגעתם". |
|
| |
|
|
|
|
| כל ההתחלות / מרדכי נאור |
|
|
הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, ד"ר מרדכי נאור עשה זאת שוב. בימים אלה, מצטרף ספר חדש לרשימה הארוכה של למעלה מ 130 ספרים, רובם בנושאי ארץ-ישראל והעם היהודי, שכתב וערך ד"ר מדרכי נאור.
הפעם, לקראת ראש השנה תשע"ג, החליט מוטקה נאור לעסוק בהתחלות החדשות בארץ ישראל המתחדשת מאז היציאה מחומות ירשלים במחצית המאה ה-19. ספרו " כל ההתחלות – 120 התחלות ישראליות: בחברה, בצבא, בכלכלה ובתרבות, שיצא לאור הוצאת "מודן", הוא במתכונת אלבומית ומתפרש על פני 220 עמודים המודפסים ,בכרומו נאה וצילומים היסטוריים וכרזות נוסטלגיות המעוררות געגועים לעבר. |
|
| |
 |
| פרויקט אתרי מורשת - מעכשיו חדשות ועדכונים מדי יום באתר תיור ישראלי |
|
|
|
|
ממשלת ישראל מצויה בעיצומו של פרוייקט פיתוח ושימור אתרי המורשת בישראל. החלטת הממשלה קבעה כי יש לשקם ולהעצים תשתיות מורשת לאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו.
|
|
| |
|
|
|
|
| המשך הטור הימני.... |
|
|
אנו באתר "תיור ישראלי" החלטנו לעקוב מקרוב אחרי פרוייקט חשוב זה ונביא מידי פעם עידכונים. באתר נפתח איזור מיוחד למידע בנושא פרוייקט המורשת, בכלל זאת חוברת מיוחדת שהוכנה על ידי מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר המרכז את הפרויקט. |
|
| |
[[שם פרטי]]
פתחתי בפייסבוק עמוד מיוחד לתיירות ישראלית, מידע היסטורי סיורים ועוד בשם תיור ישראלי, אשמח עם תכנסו ותצטרפו על ידי עשיית LIKE
http://www.facebook.com/MyTourIl
אנא תעבירו מיל זה גם לחבריכם ואשמח לראותכם בסיורים. כדאי לדעת שאני מקיים במהלך השבוע סיורים פרטיים, לבודדים וקבוצות בעברית ואנגלית. לישראלים ותיירים. על הסיורים הללו ניתן לראות בקליפ הנ"ל
http://www.youtube.com/watch?v=ZQKj4lhfmwQ
אני מאחל לכם סוף שבוע נעים ומקווה לראותכם בסיורים |
| מהדורה חדשה (אוגוסט) של "חדשות בעתיקות" - מדורו של ד"ר צביקה צוק |
 |
מחסן תבואה מלכותי התגלה בגן לאומי תל חצור 14 קנקני תבואה ענקיים מסוף תקופת הברוזה המאוחרת נחשפו בחפירות בתל חצור. "אנו נוגעים בקטע קטן
בגופו של פיל". כך הגדיר פרופ' בן תור את התגלית בהתכוונו למחסן של הארמון הגדול שרובו ככולו עדיין מחכה לאת החופרים.
הצינור בחניון גבעתי, גן לאומי סביב חומות ירושלים לרוב הממצא הקדום
מושך את תשומת ליבנו ואנו מתעלמים המימצא העכשווי. דווקא בחפירת הענק של חניון גבעתי בה. המיקוד הוא על התקופות הקלאסיות, לא פסחו החופרים על מימצא מימי המנדט ובעזרת האינטרנט חשפו את החברה. הבריטית שייצרה את צינור הניקוז הגדול בעל גלזורה חומה.
מצודה עלומה נחשפה בחורבת ערש בגן לאומי הרי יהודה עד כמה יכול להיות הסקר מהימן זו שאלה שתמיד נשאלת על ידי הסוקר או מי שקורא את המחקר. והנה ניתנה הזדמנות. בידי עמיחי מזר ועידו וכטל לבדוק את המצודה שהוגדרה כ'ישראלית'. האמנם? מה נתגלה ומה ההקשר ההיסטורי?
מצגת קבורה עם דמות המת נמצאה בגן לאומי סוסיתא משולבת בתוך קיר מאוחר יותר, נתגלתה מצבת קבורה הנושאת תבליט בדמותו של המת. עוד תגליות בעונת החפירות ה 13. של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא: המזבלה העירונית, הבריכה בבית המרחץ ותגלית שיכולה לשנות את ההיסטוריוגרפיה של האזור.
הר גריזים גן לאומי חדש לאחרונה נפתח לביקורים גן לאומי חדש הר גריזים. עשר שנים היה האתר סגור ובלתי מבוקר ועתה הוא נגיש די בקלות. מצב הבטחון הנוכחי באזור מאפשר הגעה נוחה מצומת תפוח. במקום עיר הלניסטית גדולה ומרשימה שנבנתה על גבי אתרהמקודש לשומרונים.
לקריאת גליון חודש אוגוסט כולו יש ללחוץ על הלינק הזה |
| חדשות וידיעות מתחומי תולדות א"י וידיעת הארץ: אירועים, כנסים, ימי עיון ומידע רב |
מאגר מים ציבורי מתקופת בית הראשון נחשף לראשונה בצמוד לכותל המערבי לדברי אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "כעת ניתן לקבוע בבירור, שתצרוכת המים בירושלים של תקופת בית המקדש הראשון לא התבססה רק על תפוקת מעיין הגיחון, אלא גם על מאגרי מים ציבוריים" לקריאת לקט מהחדשות ניתן ללחוץ על הקישור הבא: |
| סיורים בהדרכת אילן שחורי - תל אביב שלי לסוף השבוע הקרוב - בכפוף למספר הנרשמים.... באתר תל אביב שלי מופיעה רשימה מפורטת של הסיורים גם לתקופת סוכות |
| הסודות הכמוסים של הכרם - טעמים וריחות בכרם התימנים - יום שישי ה-21 בספטמבר בשעה 10:00 בבוקר |
.jpg) |
סיור חד פעמי המשלב את הסודות הכמוסים בכרם התימנים, סיור של ריחות וטעמים. סיור ססגוני של ריחות וטעמים בשכונה הציורים כרם התימניים בתל-אביב שהוקמה כשכונת קרטונים ופחונים כ-30 שנה לפני הקמת אחוזת בית.
לצפייה בסיור מצולם, אנא לחץ בלינק הבא:
http://www.youtube.com/watch?v=jUk8VmrD0_8
אנו נכיר במהלך הסיור את הפינות הקטנות והמיוחדות בשוק ססגוני ומיוחד זה. הסיור בכרם יהיה בעקבות הבתים נמוכי הקומה, הפאות המסתלסלות השמלות הרקומות, הצעד הקליל וניחוח הפיתות הנאפות. בין היתרנטעם לחוח וביצה אצל נחמה.
נשמע על המוכתר הראשון של הכרם משה לוי ונחום ועל הדפוס המיוחד שהקים, דפוס מל"ן, על מלכת אסתר הראשונה. נבקר בבית הצדפים, בפינות הנסתרות ובכלל נלמד על תרומתם הגדולה של התימניים לבניין הארץ, תרבותה והמאכלים שלה, מימי כפר השילוח, משה יבניאלי ובית המוטור בכינרת.
סיור טעמים שהוא חגיגה לא רק לחובבי הקולינריה. את הסיור יקיים, חוקר ת"א אילן שחורי, עלות הסיור 90 שקלים (כולל הטעימות) ונפגשים ביום שישי בבוקר ה-21 בספטמבר - בשעה 10:00 בצהריים בכניסה לרח' נחלת בניימין. הסיור יתקיים בתנאי מוקדם של השתתפות עשרה אנשים.
הרשמה באתר תל אביב שלי או על ידי לחיצה בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=390
|
| מלחמת שלוש ברוקח: סיפורה של אחוזת ביית ונווה צדק - שבת ה-22 בספטמבר בשעה 10:00 בבוקר |
סיור המציג את הסיבות שהביאו להקמת אחוזת בית, מקום מגורי התושבים הראשונים לצד סיפורה של נווה צדק ומלחמת 150 השנה בין משפחות שלוש ורוקח. מקום הפגישה לסיור, מתחת מגדל שלום ליד חנות גולף בשעה 10:00, מחיר 85 שקלים למשתתף, וכן ניתן להירשם בלינק הבא:
http://www.mytelaviv.co.il/tour_page.asp?topic_id=384 |
|
|
|
| נפלאות שכונת עג'מי ביפו. האמת על השכונה והשקרים של הסרט |
|
|
יום שבת 22 בספטמבר בשעה 17:00 - סיור מפתיע בשכונת עג'מי היפואית, בין נצרות וציונות, שכלל לא דומה לסרט שקלקל את הדימוי לשכונה. הרשמה מראש חובה. מחיר 85 שקלים למשתתף. נפגשים ברחבת השעון ביפו. |
|
| |
|
|
|
|
| אמריקה בתל-אביב - סיור מיוחד במושבה האמריקאית טמפלרית בין יפו לת"א. היכן שהכל התחיל |
|
|
יום שבת 22 בספטמבר בשעה 12:30 - מקום פגישה - רחוב אילת פינת רחוב ניצנה, מול מסעדת נלו. הדרמה מאחורי הקמת המושבה האמריקאית שהפכה למושבה הטמפלרית. על הברון יוסטינוב (בתמונה) ועל מלון ירושלים, הרשמה מראש חובה 85 שקל, (פגישה אילת פינת ניצנה) |
|
| |
| מחכה לראתכם בסיורים ולכל שאלה ניתן לפנות אלי. בברכה מאילן שחורי 052-7747748 |
[[שם פרטי]], תמונה היסטורית נדירה: שנה טובה תל אביבית משנות החמישים
כרזה, מודעה או גלויה זו ורבות אחרות, תצלומים נדירים וחדשים. מידע תיירותי, היסטורי, ארכיאולוגי רב. חדשות מתחומי התיירות ועוד הרבה הפתעות. הכל באתר התיירות החדש. תיור ישראלי בכתובת:
http://www.mytour-il.co.il
|
|
לשיתוף ניוזלטר זה בעמוד הפייסבוק אנא לחצו על הלוגו המצורף |
|
[[שם פרטי]], בהזדמנות זו אני מבקש לאחל לך, ולבני משפחתך, שנה טובה ומאושרת. גמר חתימה טובה, שנת אושר ועושר, הצלחה בכל יחד עם מגוון שנות טובות מראשית שנות ה-50.
כל טוב מאילן שחורי וצוות אתר תיור-ישראלי
|
[[שם פרטי]]
|
|
|
| |
|
|
| תגובות |
|
אין תגובות למאמר
להוספת תגובה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
For english click here
טיולים
|
חדשות
|
מסמך השבוע
|
לקראת הבחירות הקרובות. מסמך מ 1918 על תעמומלת הבחירות שהיתה בתל אביב. תעמולה לא כ"כ שקטה
|
תמונת השבוע
|
זיכרון של פעם. גן פרסומת לגן החיות של תל אביב. בתחילה היה הגן מחוץ לעיר ולאט לאט העיר התקרבה לגן ולפתע הגן היה במרכזה והפך למיטרד
|
| << |
אפריל, 2024 |
>> |
|
|
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
| 7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
| 14
|
15
|
16
|
17
|
18
|
19
|
20
|
| 21
|
22
|
23
|
24
|
25
|
26
|
27
|
| 28
|
29
|
30
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצטרפות לרשימת תפוצה
|
צור קשר
|
קישורים שימושים
|
פורומים פופולארים
|
|
|
|
_512x335.jpg)
